Nodaro עם Zapier

Zapier יכול להריץ כל תהליך Nodaro מתוך Zap ולקבל את התמונה, הסרטון או האודיו המוכנים ב-Zap שני. Nodaro מבצע את היצירה. Zapier מחליט מתי התהליך רץ ולאן התוצאה עוברת אחר כך. בשני הכיוונים לא צריך מפתח API של Nodaro, כי כתובת ה-Webhook של התהליך עצמו מתחילה את ההרצה.

לפני שמתחילים

השלבים בדף הזה משתמשים ב-Webhooks by Zapier. Zapier מגדיר אותו כאפליקציית פרימיום, שזמינה בתוכניות בתשלום ובתקופת ניסיון חינם. בדקו את תוכנית ה-Zapier שלכם לפני שמתחילים לבנות.

איך השניים מתחברים

1. ב-Zap הראשון, פעולת POST של Webhooks by Zapier שולחת גוף JSON, למשל פרומפט, לכתובת ה-Webhook של תהליך Nodaro.
2. תהליך Nodaro מתחיל ברכיב טריגר Webhook, מריץ את הרכיבים שלו ומסתיים ברכיב פלט Webhook.
3. רכיב פלט Webhook שולח את התוצאה לטריגר Catch Hook (קליטת Webhook), שמתחיל Zap שני עם התוצאה.

שלב 1: קליטת התוצאה ב-Zapier

צרו קודם את ה-Zap הקולט, כי תהליך Nodaro צריך את הכתובת שלו.

1. צרו Zap עם הטריגר Webhooks by Zapier › Catch Hook.
2. לחצו על Continue (המשך). בלשונית Test (בדיקה), Zapier מציג את כתובת ה-Webhook שלכם. לחצו על Copy (העתקה).
3. השאירו את הבדיקה פתוחה. את התוצאה הראשונה תשלחו אליה בשלב 2.

שלב 2: בניית תהליך Nodaro

1. הוסיפו רכיב טריגר Webhook. תחת פרמטרי פלט, הוסיפו פרמטר בשם prompt מסוג טקסט.
2. חברו את הפלט prompt לקלט הפרומפט של רכיב יצירת תמונה, או של כל רכיב אחר שיוצר תוצאה.
3. הוסיפו רכיב פלט Webhook. הדביקו את כתובת ה-Webhook של Zapier בשדה כתובת Webhook. תחת פרמטרים של קלט, הוסיפו פרמטר image_url מסוג כתובת תמונה, וחברו אליו את התמונה.
4. שמרו את התהליך ולחצו על הרצה פעם אחת. התוצאה מגיעה ל-Catch Hook. ב-Zapier, לחצו על Test trigger (בדיקת הטריגר) כדי לראות אותה.
5. סמנו את רכיב טריגר Webhook והעתיקו את הכתובת שלו מהשדה כתובת Webhook.

הכתובת בנויה כך: https://app.nodaro.ai/v1/webhooks/<token>. האסימון עובד כמו סיסמה: כל מי שיש לו את הכתובת יכול להריץ את התהליך.

הוסיפו ל-Zap השני את הפעולות שמשתמשות בתוצאה, ופרסמו אותו.

שלב 3: התחלת ההרצה מ-Zapier

1. ב-Zap שאמור להתחיל את ההרצה, הוסיפו את הפעולה Webhooks by Zapier › POST.
2. הדביקו את כתובת Nodaro בשדה URL והגדירו את Payload Type (סוג המטען) ל-json.
3. תחת Data (נתונים), הוסיפו משמאל את המפתח prompt, ומימין מפו את הערך שלו משלב קודם.
4. בדקו את השלב, ואז פרסמו את ה-Zap.

Zapier שולח ל-Nodaro את הגוף הזה:

{ "prompt": "A red kite over a green hill, morning light" }

מה חוזר

Nodaro עונה ל-POST מיד, לפני שמשהו נוצר. התגובה היא 202 עם המזהה של ההרצה:

{ "executionId": "3f9e2b1a-7c6d-4e5f-8a9b-0c1d2e3f4a5b", "status": "pending" }

כשההרצה מסתיימת, רכיב פלט Webhook שולח את התוצאה ל-Catch Hook. בגוף יש מפתח אחד לכל פרמטר קלט, וערכי מדיה הם כתובות של קבצים ב-Nodaro:

{ "image_url": "https://cdn.nodaro.ai/images/2538b658-d2e1-42ee-890a-72ce06089feb.png" }

ה-Zap השני ממפה את image_url כמו כל שדה אחר.

למה לא לבדוק את הסטטוס עם אסימון API

Zapier שומר את הכותרות של שלב Webhook כטקסט גלוי, וכל מי שיש לו גישה ל-Zap יכול לקרוא אותן. אסימון API אישי בכותרת חשוף באותו אופן. השיטה עם רכיב פלט Webhook לא דורשת אסימון, ולכן העדיפו אותה ב-Zapier. כדי לבדוק את הסטטוס מדי כמה שניות מהקוד שלכם במקום זאת, ראו בדף ה-API הרצת תהליך עם ערכי קלט חדשים.

מגבלות שכדאי להביא בחשבון

כמה זה עולה

הרכיבים טריגר Webhook ופלט Webhook לא עולים כלום. משלמים בקרדיטים רק על הרכיבים שביניהם, באותם מחירים כמו בעורך. בדוגמה שלמעלה, כל הרצה עולה כמו תמונה אחת של Nano Banana 2: 22 קרדיטים. קרדיטים שמשוריינים לרכיב שנכשל חוזרים אוטומטית. Zapier סופר בנפרד את המשימות שלו.

אותו דפוס עובד ב-n8n וב-Make. המדריך אוטומציות מכסה תזמונים ואת הדרכים האחרות להתחיל תהליך.