יצירת סצנת תלת־ממד

רכיב יצירת סצנת תלת־ממד הופך תיאור של שוט לסצנת תלת־ממד מונפשת מחימר ללא טקסטורה, שאפשר לערוך אותה. הרכיב ממקם את האובייקטים ואת המצלמה וקובע את התנועה שלהם לאורך זמן, כך שאפשר לבדוק את המסגור, את תנועות המצלמה ואת ההעמדה לפני שמוציאים קרדיטים על סרטון סופי. הרכיב מחזיר את הסצנה, לא סרטון: ערכו אותה ברכיב עריכת סצנת תלת־ממד, או ייצאו אותה ברכיב רינדור וידאו.

מתי להשתמש

• אתם רוצים הדמיה מוקדמת של שוט: איפה הנושאים עומדים, מה נמצא מלפנים ומה מאחור, ואיך המצלמה זזה.
• אתם רוצים ייחוס פריסה שגורם למודל וידאו להיצמד להעמדה ולתנועת המצלמה שלכם.
• אתם רוצים לשחזר בקווים כלליים את הפריסה או את התנועה של תמונת ייחוס או של קליפ ייחוס, ואז לכוונן את התוצאה.
• אתם רוצים להשוות בזול בין תנועות מצלמה ובין תזמונים לפני רינדור סופי.

איפה הרכיב זמין

רכיב יצירת סצנת תלת־ממד נמצא בתפריט הוספת רכיב בכל המהדורות, תחת וידאו › כותרות, גרפיקה וכתוביות. קוד ועוזרי AI יכולים להריץ אותו ב-API, ב-SDK ובכלי ה-MCP generate_3d_scene. בהתקנות באירוח עצמי אין חיוב בקרדיטים.

התחלה מהירה

קלטים

הפלט, קומפוזיציה, הוא הסצנה שאפשר לערוך. חברו אותו לרכיב רינדור וידאו, או לקלט סצנה של רכיב עריכת סצנת תלת־ממד או של רכיב רינדור תלת־ממד Pro.

הגדרות

התפקיד אומר למודל מה המשמעות של הייחוס: איך הדברים נראים, איפה הם ממוקמים או איך הם זזים. לאותה תמונה יש שלוש משמעויות שונות בשלושת התפקידים.

התצוגה המקדימה והגרסאות

הסצנה שומרת לכל אובייקט את המזהה, המיקום, הסיבוב, קנה המידה והגודל שלו, ובנוסף את המיקום, היעד והעדשה של המצלמה, את התאורה ואת פריימי המפתח. בתצוגה התלת־ממדית בחלונית ההגדרות אפשר לנגן את הסצנה ולגלול בה, לבחור אובייקטים ולערוך את הערכים שלהם ישירות.

• עריכות ישירות לא עולות כלום. שינוי ערך בתצוגה המקדימה יוצר גרסה חדשה של הסצנה, בלי קריאה למודל ובלי קרדיטים.
• מונפש או לא. בערוץ שלא מונפש, עריכה מזיזה את האובייקט בכל הפריימים. בערוץ מונפש, עריכה כותבת פריים מפתח בפריים הנוכחי.
• כל גרסה נשמרת. רשימת הגרסאות מציגה מאיפה הגיעה כל גרסה: נוצרה, עריכת מודל, עריכה ידנית או מהסצנה המחוברת. אפשר לשחזר כל גרסה כדי שתהיה שוב הגרסה הפעילה.
• העריכות שלכם גוברות. אם יצירה מסתיימת אחרי שערכתם את הסצנה, העריכות שלכם נשארות פעילות. הודעה מציעה לבחור בין השתמשו בחדשה לבין השאירו את שלי.
• יחידות. המיקומים במטרים, כשציר Y מצביע למעלה, הסיבובים ברדיאנים, והפריימים נספרים מ-0.

כל MP4 שאתם מרנדרים משתמש בגרסה מסוימת אחת.

מה הסצנה יכולה לעשות ומה לא

• גאומטריה פשוטה. המנוע הבסיסי בונה סצנות מצורות פשוטות ומקבוצות של צורות, כולל דמויות פשוטות שממלאות את מקומם של אנשים. הוא לא בונה מודלי תלת־ממד מפורטים עם טקסטורות, וגם לא סימולציות פיזיקליות.
• שחזור בקירוב. תמונה לא יכולה להראות מה מוסתר בה, ולכן הגאומטריה המוסתרת היא ניחוש. המודל רואה בסרטון ייחוס קו מנחה לתנועה ולפריסה.
• קליפים שלמים בלבד. סרטון ייחוס מנותח בשלמותו. כדי להשתמש בחלק מקליפ, קצצו אותו קודם ברכיב קיצוץ וידאו והשתמשו בקליפ המקוצץ כייחוס.

תמיד בדקו את התצוגה המקדימה לפני הייצוא.

שימוש ברינדור כייחוס וידאו

ה-MP4 שרכיב רינדור וידאו מייצא מסצנה הוא ייחוס פריסה. הוא מעביר למודל איפה הנושאים נמצאים, מה נמצא מלפנים ומה מאחור, וגם את המסגור, את תנועת המצלמה ואת התזמון. הוא מעביר גם מראה — חימר אפור ללא טקסטורה — ומודל וידאו מעתיק את המראה הזה אם לא אומרים לו שלא. שני כללים שומרים על הפריסה ומשאירים את החימר בחוץ.

1. לעולם אל תצרפו את רינדור החימר בלי שורת תיחום. חברו את הפלט של רכיב רינדור וידאו לקלט ייחוסי וידאו של רכיב יצירת וידאו, ו-Nodaro מוסיף בעצמו את השורה לייחוס הזה. הוא עושה זאת גם בהרצת תהליך וגם כשלוחצים על הרצה ברכיב הווידאו עצמו. במצב סופי של הפרומפט ברכיב, השורה מוצגת בדיוק כפי שהיא נשלחת. זו השורה לקליפ:

המודל מקבל @video_1: ואחריו את השורה הזאת. בסצנה שהמצלמה בה לא זזה, השורה משמיטה את החלק על תנועת המצלמה. בפריים שחולץ מהרינדור וחובר כתמונת ייחוס, השורה משמיטה את החלקים על התנועה ועל התזמון. פרומפט שכבר תוחם את הייחוס הזה נשאר כמו שהוא, ולכן הרצה חוזרת לעולם לא מכפילה את השורה.

2. תנו לכל דמות שצריכה להיראות אמיתית ייחוס דמות משלה. המראה הפוטו־ריאליסטי חל על כל נושא שיש לו ייחוס, לא על הפריים כולו. עם ייחוס פריסה אחד ודמות אחת, רק הדמות הזאת הופכת לאמיתית, וכל דמות אחרת נשארת דמות חימר ממלאת מקום. עם רכיב נכס דמות אחד לכל דמות, כל הדמויות הופכות לאמיתיות ושומרות על הזהות שלהן. השאירו שתי משבצות ייחוס פנויות לתמונת מיקום או לתמונת סגנון.

חברו גם את תמונות המראה המקוריות שלכם לרכיב הווידאו הסופי: רינדור החימר מספק את ההעמדה ואת המצלמה, והתמונות מספקות את המראה. חברו את הרינדור לקלט ייחוס ולעולם לא לפריים הפתיחה, כי פריים הפתיחה קובע את המראה ושום שורת תיחום לא מגיעה אליו. כדי להשוות בין תוצאה מונחית לתוצאה לא מונחית, השאירו את הפרומפט, התמונות, המודל וההגדרות זהים, והוסיפו רק את סרטון החימר עם השורה שלו.

קרדיטים

ב-Nodaro Cloud, המחיר של סצנה הוא סכום של עד שלושה חלקים:

יצירת הסצנה היא קריאה אחת למודל ה-AI. הקריאה מחויבת לפי הטוקנים שהיא השתמשה בהם בפועל, בתעריף של המודל שנבחר. הטוקנים הם הפרומפט שלכם, התיאורים של הייחוסים, טקסט ניתוח הווידאו אם יש כזה, ותוכנית הסצנה שהמודל כותב. הכללים המלאים מפורטים בסעיף איך מחויבות קריאות LLM בדף קרדיטים.

• לפני ההרצה, הכפתור הרצה מציג אומדן (≈ ומספר) של סצנה טיפוסית במודל שנבחר. Gemini 3.6 Flash עולה פחות מברירת המחדל, Claude Sonnet 5.5, ו-Claude Opus 5.5 עולה יותר.
• עבודה גדולה יותר עולה יותר. פרומפט ארוך, הרבה ייחוסים או מעבר תיקון משתמשים ביותר טוקנים.
• למאמץ חשיבה אין מחיר משלו. במודל Claude, בכל רמת מאמץ הקריאה רצה בשירות הישיר של Anthropic, בתעריף של השירות הזה.
• כשלים. על כשל שיצרן המודל חייב עליו משלמים לפי השימוש הזה. על כשל שלא חויב, הקרדיטים מוחזרים.

כל יחסי הגובה־רוחב שהרכיב מציע מרונדרים ב-1920 פיקסלים או פחות, ולכן הייצוא שלהם עולה 55 קרדיטים. גודל פריים גדול יותר אפשרי רק כשמשנים את גודל הסצנה בעורך, או כשהסצנה מגיעה דרך ה-API או דרך MCP. ראו את הסעיף כמה עולה רינדור של סצנת תלת־ממד בדף רינדור וידאו.

ניגון התצוגה המקדימה ועריכת ערכים לא עולים כלום. במהדורות Community ו-Business אין חיוב בקרדיטים.

טיפים

• כתבו מה המצלמה עושה ומתי. הניסוח "Dolly right over four seconds" (דולי ימינה במשך ארבע שניות) נותן למודל תנועה ומשך ברורים.
• העדיפו הדמיה מוקדמת קצרה. ברירת המחדל, 4 שניות ב-24 פריימים לשנייה, היא ביט אחד של העמדה, ובשביל זה בדיוק נועד סבב של הדמיה מוקדמת.
• נעלו את מה שאסור שישתנה. לפני שאתם מבקשים שינוי מרכיב עריכת סצנת תלת־ממד, נעלו את האובייקטים שצריכים להישאר כמו שהם.
• צריכים שוט מוגמר בצעד אחד? רכיב רינדור תלת־ממד Pro יוצר ומייצא סצנה מפורטת יותר בהרצה אחת, כשההתקנה שלכם מציעה אותו.

פתרון בעיות

התצוגה המקדימה אומרת שהיא צריכה WebGL. התצוגה התלת־ממדית דורשת WebGL, והוא כבוי בדפדפן. הפעילו את WebGL בדפדפן, או השתמשו בדפדפן שתומך בו. הסצנה עצמה שלמה: עדיין אפשר לרנדר אותה לסרטון.

התצוגה המקדימה נעצרת או מאבדת את ההקשר הגרפי. נתוני הסצנה לא נפגעים. המשיכו לערוך ערכים בחלונית, או רנדרו את הסצנה לסרטון.

דרך ה-API

הנתיב POST /v1/3d-scene/generate מחזיר jobId. כשהמשימה מסתיימת, הסצנה שאפשר לערוך נמצאת ב-output_data.scenePlan שלה. רנדרו אותה עם POST /v1/render-video/plan ו-planType: "3d-scene".

const scene = await client.nodes.runAndWait("generate-3d-scene", {
  prompt: "A red suitcase rolls behind a central pillar and reappears. Dolly right over four seconds.",
  durationSeconds: 4,
  fps: 24,
  aspectRatio: "16:9",
  references: [{ id: "suitcase-appearance", kind: "image", role: "appearance", url: appearanceImageUrl }],
});
const video = await client.nodes.runAndWait("render-video", { planType: "3d-scene", plan: scene.scenePlan });

• ייחוסים מועברים בצורה { id, url, kind, role }. השדה kind הוא image או video, והשדה role הוא appearance, layout או motion. השדה האופציונלי objectId קושר ייחוס לאובייקט אחד. חלונות זמן חלקיים של סרטון נדחים לפני כל חיוב.
• קצב פריימים. דרך ה-API, השדה fps יכול לקבל כל ערך מ-15 עד 60.
• מנועים. הנתיב GET /v1/3d-scene/capabilities מחזיר את המנועים המתקדמים האופציונליים של ההתקנה. בקשה למנוע שלא זמין נדחית, ולעולם לא מועברת במקומו למנוע הבסיסי. עם מנוע מתקדם שתומך בייבוא, השדה inputAssets יכול להביא עד 8 מודלי תלת־ממד קיימים בפורמט GLB שנשמרו בסצנות שלכם.
• תוצאות מתקדמות. סצנה ממנוע מתקדם כוללת גם דיווח על ההנחות שהמנוע הניח ועל התיקונים שהוא הריץ. היא יכולה להימסר גם בלי אישור של הבדיקה החזותית, והרצה שנכשלה יכולה לשמור את הטיוטה שהיא בנתה. הסעיף מה קורה כשהרצה לא עוברת בדף רינדור תלת־ממד Pro מסביר איך לקרוא את התוצאות האלה.

עוזרי AI משתמשים בכלי ה-MCP generate_3d_scene, edit_3d_scene ו-render_3d_scene. ראו את הדף סצנות תלת־ממד דרך MCP ואת הדף ה-API של סצנות תלת־ממד.